5

October 31, 2015

:  (ישעיהו נז) ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וחד אמר אני את דכא ומסתברא כמד אני את דכא שהרי הקבה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה אר יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקבה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני <והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה> אר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה כתיב הכא (ישעיהו י) ורמי הקומה גדועים וכתיב התם (דברים ז) ואשיריהם תגדעון ואר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנא‘ (ישעיהו כו) הקיצו ורננו שכני עפר שכבי בעפר לא נאמר אלא שכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו ואמר ראלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנאמר (תהילים קלח) וגבוה ממרחק יידע דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר בא וראה שלא כמדת הקבה מדת בשר ודם מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל אבל מדת הקבה אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנא‘ (תהילים קלח) כי רם הושפל יראה

when we only see
those at eye level, we miss
those who fall below.

4

October 30, 2015

4

וכמה שיעור סתירה כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה כדי הקפת דקל דברי רבי ישמעאל רא אומר כדי מזיגת הכוס רבי יהושע אומר כדי לשתותו בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה רע אומר כדי לגומעה רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו רא בן ירמיה אומר כדי לקשור גרדי נימא חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר אעפ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (משלי ו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם

in the times it takes
to have sex, one can roast an
egg or swallow three.

3

October 29, 2015

3
אר חסדא זנותא בביתא כי קריא לשומשמא ואר חסדא תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה

women sleep around–
big problem; if a man sleeps
around– no problem.

2

October 28, 2015

אר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קיל כרבי יוסי בריהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה ורב יימר בר רשלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים וכולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה אלמא קסברי דאסור לקנאות

here’s where we lay out
all the reasons to write this
out of existence.

66

October 27, 2015

66

חטוף ובריך וכן אל רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף והתניא רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך ואל רבי נהוראי השמים כך הוא תדע שהרי גוליירים מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחילה אמר רבי אלעזר אר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד) וכל בניך למודי הורב שלום בניך

go ahead, grab it;
don’t let this chance pass you by,
to give thanks to God.

65

October 26, 2015

65

מנא הני מילי אמר רבי נתן אמר קרא (ויקרא טו) והזב את זובו לראיה שלישית איתקש לנקיבה והתניא רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו אלא באתים קמיפלגי רבי אליעזר דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים

tied up in one word,
one syllable, two letters,
a world of meaning.

64

October 25, 2015

64

מתיב רבא ירד ליטהר מטומאת המת טמא שחזקת טמא טמא שחזקת טהור טהור

you are as you are,
pure until proven impure,
that’s the way it goes.

63

October 24, 2015

63

נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת תהום אינו סותר אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא נמצא משוקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר:

better to not know–
there goes thirty days hard work,
#wheresmywine?

62

October 23, 2015

62

אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנא‘ (ויקרא כז) איש כי יפליא (במדבר ו) כי יפליא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר

lacking all support,
they vanish into air, dust
blowing in the wind.

61

October 22, 2015

61

י <הכותים> {הגוים} אין להם נזירות מנא הני מילי דתנו רבנן (במדבר ו) דבר אל בני ישראל ולא <לעובדי כוכבים> {לגוים} ואמרת אליהם לרבות את העבדים למה לי קרא האמרת כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה אמר רבא שאני הכא דאמר קרא (במדבר ל) לאסור איסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו הואיל ואין נפשו קנויה לו

their bodies are not
fully their own, they cannot
make their own choices.