13

13
כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית לבדק הבית ולא למזבח לא למזבח ולא לבדק הבית מועלין בה כיצד הקדיש בור מלא מים אשפות מלאות זבל שובך מלא יונים

hot pile of dung,
neither God nor the Temple
is interested.

12

12
ר”ש אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן:

your time has not come,
still too young for the altar,
not ready for flight.

 

11

11
דתניא ר”א בר רבי צדוק אומר לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש אחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין בו ומביאין יין קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה שנאמר (במדבר כח, ז) בקודש הסך נסך שכר לה’ כשם שניסוכה בקדושה כך שריפתה בקדושה

drop after drop, they
fell; layers of sacrifice.
holy sediment.

10

10
הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים מועלין בהם משהוקדשו

the power of words,
the moment i declare it,
they are sanctified.

9

9
הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני

i raise a challenge,
and answer it myself, i’m
my own chevruta.

8

8
חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה

waiting in limbo,
wishing the sun would set so,
i can be made pure.

7

7
ואי ס”ד חד גופא הוא אמאי אם עלו ירדו האמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דם לא ירדו נעשה לחמו של מזבח

you’ve gone and stumped me,
the altar gets its breakfast,
my argument sunk.
the altar gets it’s breakfast,
my argument sunk.

6

6
אמר ר”ע והרי המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות

we’re at your mercy,
both of us standing here waiting,
ready for your sins.

5

5
תנן שלנה ושנטמאת ושיצאת לאו דלן דם וקתני אין מועלין בו

left out over night,
it’s allotted time has passed,
and now it’s notar.

4

4
כגון דאמר הריני שוחט סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו אבל בעבודה אחת דכולי עלמא עירובי מחשבות הואי

as the knife comes down,
my intentions take me far,
here from time and place.